הדרך לקיצור הסחבת או החלטה ריקה מתוכן ? מאחורי ההחלטה לאפשר לאדריכלים לחתום על היתרי בניה

במטרה להגדיל את היקפי הבנייה ולהוריד את מחירי הדיור – המועצה הארצית לתכנון ולבנייהתעניק לאדריכלים את הסמכות לחתום על היתרי בנייה. אולם מעל הרפורמה מרחפים מספרסימני שאלה – והדרך ליישומה עדיין לא ברורה

 

משבר הדיור בישראל והזינוק במחירי הדירות למגורים מובילים את המדינה לנקוט בצעדים חדשים
לצורך קיצור הסחבת הביורוקרטית. בשנים האחרונות התריעו מומחים, יזמים ובכירים במגזר
הציבורי כאחד כי משך הזמן הדרוש לקבלת אישור מטעם ועדות התכנון לבניין חדש הוא אחד
הגורמים המרכזיים לקושי בהובלת פרויקטים חדשים של בנייה למגורים – וכתוצאה מכך גם לעלייה
המתמשכת במחירי הדיור.


כדי לקצר את הסחבת הביורוקרטית, שלל הגורמים הממשלתיים יוזמים לאחרונה שורה ארוכה של
החלטות שונות. במסגרת זו, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה קיבלה לפני מספר שבועות החלטה
חדשה שפורסמה בתקשורת בדרמטיות: מעתה אדריכלים יוכלו להעניק היתרי בנייה באופן עצמאי.
מטרת ההחלטה היא לדלג על הליכי האישור בוועדת ההיתרים שאותה מנהלת הרשות המקומית.
במסגרת ההחלטה, הסמכות להעניק היתרי בנייה תוענק רק לאדריכלים בעלי רישיון שנהנים מוותק
של 5 שנים לפחות ובניסיון שכולל רף מינימלי של פרויקטים. מהלך זה של רישוי עצמי בידי
אדריכלים עשוי לכאורה לאפשר לקצץ משמעותית בנטל הביורוקרטי שמוטל על יזמי נדל"ן או על
בעלי קרקעות שמעוניינים להוציא לפועל פרויקטים חדשים או שינויים במבנים קיימים.


"מהרגע שמדינת ישראל מחליטה להפשיר קרקע לבנייה ועד לשלב שבו בעל הדירה מקבל את
המפתח לבית החדש שלו – חולפות שנים, אם לא עשרות שנים", מסביר אושרי מנקריז, מנכ"ל חברת אלמגורים המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית."המשמעות היא שאפילו החלטות
הממשלה להגדיל את היקפי הבנייה לא מתממשות באופן מיידי – אלא במציאות של "שוטף פלוס מי-
יודע-כמה'".


דוח רישוי הבנייה הממשלתי שפורסם בשנת 2019 חשף כי משך הזמן הדרוש לקבלת היתר בנייה
נע בממוצע בין 7 חודשים ל-11 חודשים. המציאות, לפי מרבית הגורמים בענף, אינה ורודה כל כך.
"קבלת היתר בנייה עשויה להימשך שנים ארוכות. שבעה חודשים זה נתון מאוד אופטימי – שלא
תמיד תואם למצב בשטח", אומר מנקריז.


אולם לרפורמה החדשה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אין שיניים. לפי שעה, ההחלטה אושרה
לפי שעה כרפורמה וולונטרית. כלומר, כל רשות מקומית תחליט אם ברצונה לאשר את הרפורמה
החדשה – או לדחות אותה. עד כה לא הודיעה אף רשות מקומית על כוונתה ליישם את הרפורמה.

לפי הערכות, רשויות מקומיות רבות נרתעות מהגדלת היצע יחידות הדיור בשטחן – בין היתר בשלל
חשש מהכבדה על התשתיות העירוניות. היבט נוסף בסוגייה הוא תעריפי הארנונה לתושב שנחשבים
נמוכים יחסית – למעשה, תוספת יחידות בנייה נחשבת גירעונית. כלומר, תושבים חדשים אינם
רווחיים עבור רשויות מקומיות.


משרד השיכון הכריז לאחרונה על רפורמה נוספת – שנועדה להעניק לרשויות מקומיות מסוימות
מענקים של 25 אלף ש"ח על כל דירה חדשה שתוקם במסגרת התחדשות עירונית. מטרת המהלך
היא לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית ולהגדיל את היצע הדיור.


מעבר לכך, גורמים בענף מעריכים כי גם אדריכלים רבים יירתעו מחתימה על היתרי בנייה – בשל
החשש מחשיפה לתביעות רשלנות מקצועית. "אדריכל ששוחחתי עימו השווה את ההחלטה למציאות
שבה בשל עומס על שופטים – ייתנו לעורכי דין לכתוב פסקי דין", אומר מנקריז. "ההחלטה להעניק
לאדריכלים את הסמכות לחתום על היתרי בנייה היא צעד בכיוון הנכון – אבל לא ניתן יהיה לגייס את
האדריכלים למהלך ללא מטריית הגנה משפטית מתביעות. בשורה התחתונה, אם המדינה רוצה
להגדיל באמת את היצע הדירות בשוק ולגרום להורדת המחירים – עליה להשלים את הרפורמה
במלואה ולחייב את כל הרשויות המקומיות להתגייס למהלך".