תחום הבנייה הירוקה כבר מזמן לא נמצא בשוליים. ברחבי העולם הגיעו למסקנה כי בנייה בהתאם לעקרונות ירוקים ואקלימיים היא מרכיב הכרחי במלחמה בהתחממות הגלובלית ובמשבר האקלים. הבנייה הירוקה עושה שימוש במגוון שיטות ופתרונות מתקדמים לחסוך באנרגיה, לצמצם את פליטת גזי החממה ולהפחית את ייצור הפסולת הכרוך בתהליך בניית המבנה ובתפעול השוטף שלו.

​

במרץ 2022 נכנס לתוקף בישראל תקן חדש לריכוז כל ההנחיות לבנייה ירוקה: ת"י 5281. נכון להיום, כל מבנה ששטחו עולה על 5,000 מ"ר (או מבנה ציבור בגודל 1,000 מ"ר ומעלה) חייב לעמוד בדרישות המינימליות של התקן. בשנה הבאה צפויה להיכנס לתוקף הרחבה משמעותית של התקן – שתחייב גם בנייה בהיקפים קטנים יותר.

כדי לסייע בהתמודדות עם המציאות החדשה שתשפיע על ענף הבנייה ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על התקן החדש. החל מהרציונל שעומד מאחוריו – ועד לסעיפים שישפיעו על קבלת אישור מינימלי או ציון גבוה (עד לדרגת חמישה כוכבים).

​

מה זאת בנייה ירוקה?

בנייה ירוקה היא גישה רב תחומית שנועדה לשנות את עולם הבנייה והאדריכלות. בבסיס התפיסה החדשה נמצא ניסיון לצמצם את ניצול האנרגיה והמים, להוביל להפחתה בפליטות גזי החממה, למנוע ייצור פסולת מיותרת ולעשות שימוש בחומרים טבעיים או ממוחזרים. עקרונות הבנייה הירוקה משפיעים גם על הקמת המבנה בשלב הראשוני – אך גם לתפעול השוטף והיומיומי שלו.

​

כך למשל, בנייה ירוקה מתבטאת גם בניסיון למזער את עבודות העפר – אך גם בתכנון אנרגטי שיאפשר לצמצם את ההוצאות על הפעלת מערכת חימום וקירור בעתיד. מחקרים שונים מראים כי בנייה ירוקה עשויה להוביל לחיסכון ארוך טווח בהוצאות האנרגיה, המיזוג והמים – עד להיקף של 40 אחוזים.

​

כיצד נראה המצב הקיים בנושא הבנייה הירוקה בארץ?

מדינת ישראל אומנם החליטה לקבוע רק כעת תקן ירוק מחייב – אך בעולם נכנסו לתוקף תקנות שונות להסדרת הבנייה הירוקה. למעשה, גם בישראל נבנו מגוון רחב של מבנים בהתאם לתקני הבנייה הירוקה המובילים בעולם – תקן LEED האמריקני ותקן BREEAM הבריטי. בשנים האחרונות גברה הפופולריות של תקני הבנייה הירוקה בארץ – במיוחד במגזר העסקי ובענף ההיי-טק.

​

מה כולל התקן החדש?

ת"י 5281, התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה, מחייב פרויקטים של בניית מבנים למגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבנים למטרות תיירות, מוסדרות בריאות, מסחר או מבנים ציבוריים אחרים (כמו מוזיאונים, בתי כנסת, אולמות קולנוע או אולמות מופעים).

התקן כולל מערכת מורכבת של ניקוד. התקן מורכב ממגוון רחב של סעיפים – כאשר עמידה בכל סעיף מזכה את הבניין בנקודות. מבנים מסוגים שונים נדרשים לצבור סף מינימלי של נקודות כדי לעמוד בדרישות התקן – גם בבנייה של מבנים חדשים אך גם בהרחבה או בשיפוץ של מבנים קיימים.

מעבר להכרה המינימלית במבנה כ-"בניין ירוק", ישנן דרגות נוספות למבנים שצברו כמות גבוהה יותר של כוכבים: החל מבניין ירוק כוכב אחד ועד לבניין ירוק חמישה כוכבים (הדירוג הגבוהה ביותר).

הקטגוריות השונות להענקת הנקודות:

​

• אנרגיה ביו-אקלימית

• אנרגיה מערכות

• קרקע

• מים

• חומרים

• בריאות ורווחה

• פסולת

• תחבורה

• ניהול אתר הבנייה

​

לפי הוראות התקן, בניין חדש צריך לצבור 55 נקודות כדי לקבל הכרה כבניין ירוק (ובנוסף לעמוד בתנאי סף מינימליים), מבנה שעובר שיפוץ צריך לצבור 40 נקודות (ולא נדרש לעמוד בתנאי הסף) ובפרויקט של תוספות בנייה יש לצבור 55 נקודות (רק בשטח התוספת לבניין).

​

לדוגמה, אחד הסעיפים בתקן עוסק בהתקנת מערכות חימום וקירור פסיביות בבניין. כלומר, מערכות שמסוגלות לעשות שימוש באנרגיה טבעית (לרוב אנרגיית השמש או האנרגיה החבויה בקרקע) כדי לצנן או לחמם את הבניין. לדוגמה, התקנה של מערכת אוורור לילה שמאפשר לשחרר בלילה מצבורי חום שהצטברו במבנה – תזכה את הפרויקט בנקודות.

​

דוגמה נוספת עוסקת במניעת זיהום אור. הדרישה המינימלית של ת"י 5281 היא התקנה של גופי תאורה שאינם מופנים כלפי השמיים – כדי למנוע זיהום אור סביבתי. שימוש בנורות עדינות יותר יעניק ניקוד גבוה יותר.

המשרד להגנת הסביבה פרסם מגוון רחב של סעיפים שונים – בחוברת באורך 370 עמודים. בבניית כל פרויקט ניתן לבחור בין הסעיפים השונים – כאשר ישנן מגוון דרכים שונות לצבור נקודות ולקבל הרכב כבניין ירוק או כבניין ירוק בעל כוכבים.

​

מעבר לצבירת הנקודות, ת"י 5281 מחייב גם מינוי של אחראי בנייה ירוקה – איש מקצוע בעל ידע בבנייה ירוקה (או בעל הסמכה מטעם מכון התקנים) שיפקח על יישום דרישות התקן השונות.