על מנת להוציא לפועל פרויקט הריסה ובנייה, רצוי להתחיל בבדיקה של היתכנות הפרויקט קודם היציאה לדרך.

​

פונים לרשות המקומית:

בתור התחלה, עלינו לבדוק האם הרשות המקומית מאשרת פרויקטים של התחדשות עירונית במגרש שעליו יושב הבניין שלנו. במקרים רבים, שכונות שלמות יוגדרו כשכונות לשימור ולא תותר בהן בנייה לגובה – וכך תיפגע ההיתכנות להגשמת הפרויקט בהצלחה.

 

בדיקת ההיתכנות הראשונית תתבצע לרוב מול הרשות המקומית. עלינו לפנות בטלפון או במייל אל מנהלת ההתחדשות העירונית של העירייה – או אל מחלקת המידע העירונית. בשיחה, נסביר היכן ממוקם הבניין שלנו ונברר מה מדיניות העירייה בנוגע לפרויקטים של הריסה ובנייה במגרש. לרוב, בעיריות שבהן פועלת מנהלת התחדשות עירונית, לא נתקשה לקבל את מלוא המידע מהעירייה.

 

מומלץ לבדוק מול העירייה לעומק את היקף זכויות הבנייה במגרש שעליו יושב הבניין שלנו. בירור זכויות הבנייה יאפשר לנו ללמוד לעומק את מצבנו ולפנות לשאר הדיירים או ליזם, כאשר אנו מצויים בכל הפרטים החשובים.

 

נרצה לדעת האם הבניין הוא חלק ממתחם של פינוי בינוי, האם העירייה ממליצה לקדם את הפרויקט כבניין בודד או כמתחם והאם יש בקשות להיתר בסביבה שמשפיעות על מצבנו. בנוסף, מומלץ לבדוק מה מדיניות החנייה – ואילו פתרונות בנושא זה העירייה יכולה להציע.

​

בוחרים מסלול התחדשות עירונית

בשלב זה, יהיה עלינו להחליט איזה סוג של פרויקט התחדשות עירונית נרצה לקדם: הריסה ובנייה (תמ"א 38/2), פינוי בינוי או חיזוק ותוספות.

 

אם הבניין שלנו הוא חלק ממספר בניינים נבדוק את הסביבה ונקדם מיזם של פינוי בינוי (שמתבצעים במתחמים רחבים יותר הכוללים מספר בניינים נפרדים). מיזם כזה צפוי לדרוש משך זמן ארוך יותר לעומת הריסה ובנייה, אך התוצאה תכלול גם בניין חדש וגם סביבה חדשה. כתוצאה מכך, פינוי בינוי טומן בחובו יתרונות רבים בנוגע לנראות השכונה והסביבה – מה שמסייע להשבחת הנכס ולשדרוג איכות החיים.