תכנון, רגולציה וחדשות

2026 היא שנת מעבר להתחדשות הבניינית: תמ"א 38 פקעה, ההיתרים ירדו, רוב הפרויקטים עוברים להריסה ובנייה ונחקק חוק חדש לשיקום בניינים שנפגעו. כל הנתונים והמשמעויות. התחדשות בניינית היא התחדשות ברמת הבניין הבודד: חיזוק או הריסה ובנייה של בניין אחד, להבדיל מפינוי בינוי של מתחם שלם. בשנת 2026 עבר התחום שינוי גדול. הנה התמונה המלאה. תמ"א 38 פקעה במאי 2026 פקעה תמ"א 38 בכל הארץ. מאז, התחדשות בניינית מתבצעת לפי תוכניות מקומיות שכל עירייה הכינה, או לפי חלופת שקד. בחלק מהערים התוכניות מאו

כתבות ומאמרי דעה של אלמגורים ושל היזם אושרי מנקריז באתרי N12, כלכליסט וזאפ משפטי, בנושאי התחדשות עירונית, תמ"א 38 ושוק הנדל"ן.

איך מוסיפים ממ"ד לדירה בבניין ישן? מה ההבדל בין ממ"ד, ממ"ק ומקלט, איך התחדשות עירונית פותרת את בעיית המיגון ומה האפשרויות אחרי תמ"א 38.

מה זה חלופת שקד (תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה), במה היא שונה מתמ"א 38, מה דין היטל ההשבחה, למי היא מתאימה ומה כדאי לבדוק לפני שבוחרים בה.

מה קובע חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, אילו אזורים יוכרזו לשיקום, מה המשמעות לבניינים שנפגעו ומה חשוב לדיירים לדעת.

האם דיירים בפינוי בינוי, תמ"א 38 או הריסה ובנייה משלמים מס שבח, מס רכישה או היטל השבחה? מה הפטורים, מה דין שכר הדירה ומה חשוב לבדוק בהסכם.

מה עושים כשדייר אחד מסרב לפרויקט התחדשות עירונית? מה נחשב סירוב סביר, כמה דיירים צריכים לתבוע, מה דין דייר שבנה ללא היתר ואילו הגנות יש לקשישים.

האם הוא מגן מפני פגיעה ישירה – ובאילו מצבים כבר לא צריך היתר בנייה? מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה מיד אחריה סיפקו תזכורת נוספת לחשיבותם של הממ"דים. במהלך מתקפת המחבלים על יישובי עוטף עזה ולאורך ירי הטילים על ישראל, שהייה בממ"דים תקינים הצילה את חייהם של מאות ואף אלפי ישראלים. בימים שאחרי הטבח המזעזע, התפרסמו בתקשורת סיפורים של משפחות שלמות שהסתתרו בממ"ד הביתי במשך שעות ארוכות – וכך שרדו את המתקפה. במקרים אחרים, גם אחרי פגיעה ישירה של טילים שנורו מ

במטרה להגדיל את היקפי הבנייה ולהוריד את מחירי הדיור – המועצה הארצית לתכנון ולבנייהתעניק לאדריכלים את הסמכות לחתום על היתרי בנייה. אולם מעל הרפורמה מרחפים מספרסימני שאלה – והדרך ליישומה עדיין לא ברורה משבר הדיור בישראל והזינוק במחירי הדירות למגורים מובילים את המדינה לנקוט בצעדים חדשים לצורך קיצור הסחבת הביורוקרטית. בשנים האחרונות התריעו מומחים, יזמים ובכירים במגזר הציבורי כאחד כי משך הזמן הדרוש לקבלת אישור מטעם ועדות התכנון לבניין חדש הוא אחד הגורמים המרכזיים לקושי בהובלת פרוי

המהפכה הירוקה כבר כאן: החל ממרץ 2022, כל מבנה גדול שנבנה בארץ חייב לעמוד בדרישות של תקן חדש לבנייה ירוקה. כיצד ניתן לקבל את אישור התקן – ומה מטרת המדיניות החדשה? ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך לדעת על ת"י 5281 תחום הבנייה הירוקה כבר מזמן לא נמצא בשוליים. ברחבי העולם הגיעו למסקנה כי בנייה בהתאם לעקרונות ירוקים ואקלימיים היא מרכיב הכרחי במלחמה בהתחממות הגלובלית ובמשבר האקלים. הבנייה הירוקה עושה שימוש במגוון שיטות ופתרונות מתקדמים לחסוך באנרגיה, לצמצם את פליטת גזי החממה ולהפחית את

בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון שמבצעת חברת אלמגורים, לבנייה ולתפעול של בתים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בבית. מטרת הבנייה הירוקה שמבוצעת על ידי חברת אלמגורים היא ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ותכנון שיאפשר חיסכון מקסימאלי באנרגיה. גישה זו נועדה להשפיע הן על הדיירים המשתמשים